גזר דין בתיק ת"פ 49896-06-11

הנאשם הורשע על פי הודאתו ב- 11 אישומים שעניינם עבירות פריצה לרכב בכוונה לגנוב, חבלה במזיד ברכב וגניבה מרכב, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

בהתאם לכתב האישום, בין התאריכים 3.6.11 ו- 26.6.11, ב- 11 מקרים שונים, פרץ הנאשם לרכבים תוך שהוא שובר את חלון הרכב וגונב מהרכבים מכשירים ואביזרים שונים.

ביום 11.12.11 ביקש הנאשם לצרף תיק נוסף, ת.פ. 21470-04-11, שעניינו החזקת סם לצריכה עצמית מיום 11.12.10.

הנאשם עצור מיום 29.6.11 עד תום ההליכים.

לבית המשפט הוגש גליון ההרשעות של הנאשם ממנו עולה כדלקמן:

הנאשם נשפט בבית משפט לנוער בשנת 2005 על שתי עבירות של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ושבל"ר ונטישה במקום. התיק הסתיים ללא הרשעה, תוך הטלת קנס והתחייבות, פסילה ופסילה על תנאי. באותה שנה נשפט אף על עבירה של פריצה לבנין וביצוע גניבה והוטל עליו קנס ופיצוי.

בשנת 2009 הורשע בעבירות של הדחה באיומים ובכוח, שש עבירות גניבה, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, חבלה במזיד ברכב, גניבה מרכב, ונהיגה ללא רישיון, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ל- 3 שנים וקנס.

בשנת 2010 הורשע בעבירות  של הסגת גבול וגניבה ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתחייבות.

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר בטרם מתן גזר הדין.

מהתסקיר עולה כי הנאשם, כבן 25, הינו רווק יליד רוסיה שעלה לארץ עם הוריו בשנת 1999. הוריו של הנאשם עובדים כטבחים בחברת קייטרינג ובמסעדה. לנאשם אח כבן 29 הסובל ממחלת נפש, שהיה מכור לסמים ועבר תהליך גמילה.

הנאשם סיים לדבריו 12 שנות לימוד. לא גויס על רקע עברו הפלילי. לפני מעצרו עבד במשך 8 חודשים בחברת קייטרינג, ולפני כן עבד בעבודות מזדמנות כנהג וטבח.

הנאשם שיתף כי בגיל 13 החל לעשות שימוש בסמים, עד כדי התמכרותו לסמים קשים. בשנת 2008 סיים  תהליך גמילה בקהילת "בית אביבה" ובהוסטל שיקומי. לאחר תקופה קצרה חזר לשימוש בסמים. לאחר מכן השתלב באשפוזית הפרטית "רנסנס" בה שהה תקופה קצרה, ולטענתו, במשך שנתיים שמר על ניקיון מסמים. בשנת 2010 חזר לפתח תקווה ובתקופה זו החל שוב להשתמש בסמים באופן אינטנסיבי. לטענתו, בתחילה עבד ומימן את צריכת הסמים מעבודתו, אך לא שמר על יציבות תעסוקתית והחל לגנוב בכדי לממן את הסמים.

הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן, הודה בעבירות נשוא כתב האישום והביע חרטה.

הנאשם הודה בבעיית התמכרותו לסמים והביע רצון לשיקום והשתלבות בקהילה טיפולית, שתתמוך בו בתהליך הגמילה.

המלצת שירות המבחן היתה לאפשר לנאשם להשתלב בקהילה הטיפולית "אילנות" תוך מעקב אחר תהליך קבלתו והשתלבותו במקום.

ב"כ המאשימה התייחסה לעברו הפלילי העשיר של הנאשם בעיקר בתחום עבירות רכוש. הוצג גיליון ההרשעות של הנאשם ולפיו לנאשם שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה, בני 18 חודשים במצטבר.

ב"כ  המאשימה טענה כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן לאור העובדה שלנאשם ניתנו כבר מספר הזדמנויות לפנות למסגרות טיפוליות והנאשם לא ניצל הזדמנויות אלה. ב"כ המאשימה הפנתה לפסק דינה של כב' השופטת לב-און אשר גזרה את דינו של הנאשם ביום 18.3.10, וציינה זאת בגזר הדין.

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם עצור עד תום ההליכים לאחר שבית המשפט קבע כי הינו מסוכן לציבור ואין לתת בו אמון. במצב זה ב"כ המאשימה טענה שאין לשחרר את הנאשם לצורך גמילה.

נטען כי בפסיקה נקבע כי על בית המשפט לשקול האם ראוי שהנאשם יקבל טיפול מחוץ לכותלי הכלא, או שהטיפול יינתן במסגרת המאסר.